על הברית

מקרה יכול לחזור בתשובה מי שהוא נצחי של ברית עשתה

הוא נצחי כלומר מעל לממד זמן איך יכול לעשות ברית אחרת כביכול טוב יותר

לחלופין הייתה עושה את הבריתות השונות יהוה עם שני אנשים שונים

וכאשר הייתה מחלוקת בין שני העמים ובין שתי השותפויות באיזה הצד יהיה יהוה

הערה על פי מה שנאמר בטקסט הקדוש יהוה היא אחד אחד הוא שמו בריתו היא אחד

אחד הוא האנשים שהוא בחר להיקרא בשמו

מה שברור ברורה כמו מי מעיין יהוה היא זה שהיה שהוא ושיהיה נצח ולא צריך להיות נושא התאמה לשכלל את עצמו לא משנה מה קרה מה שקורה ומה שיקרה הוא לפניו כמסגרת כתמונה אחת

– ברוך אל עליון הללויה

נאמר בתורה ואת ספרי הנביאים שהברית והמצוות הן נצחיות

 צריך להיבחן מדור לדור צריך להיבחן לבני בני הבנים עד סוף הזמן

 אם הצהרה זו היו מוטלת בספק אם אלוהים השתנה משהו הוא אמר שהוא הוא נצחי ואז כל הטקסט המקודש יאבד האשראי שלך ואז

היה להיות אוסף של ספרים המכילים סיפורים מיתולוגיים ולא היה להיות בורא את השמים ואת הארץ אבל זה יהיה אלילים בקרב רבים אחרים

זהו למעשה המאמץ של חושך בניסיון לשכנע את הגברים שהטקסט המקודש נתן לישראל הוא לא יותר שמיתולוגיה כמניין האומות

כל מה שהמיתוס מרשים ככל שיהיה אין סיפור או דוח שמשווה לכל מה שדיווח בכתבי הקודש הנבואה מתקיימת בכל יום ושום דבר לא ילך לאיבוד

הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יַעֲבֹרוּ וּדְבָרַי לא יַעֲבֹרוּן

בין כל העמים בכל הגילים לא יהיה כמו סיפורה של ישראל שקיבל דרך משה טקסט שנכתב על שני לוחות אבן

עכשיו הטקסט הזה לא נכתב על ידי אדם

טקסט זה נכתב על ידי האצבע של יהוה

זה הוא קדושה שלא אפשר לנביא שומע את המילים ואחר כך לכתוב

אבל הטקסט נכתב על שני לוחות אבן על ידי המחבר באצבעו שלו

וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים

שים לב איך מקודש היא השפה שבה אלוהים כתב על האבנים

עברית שפת קודש

עכשיו זה ברור שהברית הנצח היא נצחית

אנו רואים כי את בואו של משיח לא היה לביטול כל מצוות ולא כל מכון שונה ממה שכבר הוקם

המשיח בא לחדש את הברית הנצחית של האל

בתור מישהו שמבלה על טבעת במטלית רטובה

עם מוצר ספציפי כדי להחיות מתכות

אז את הטבעת שהייתה חלבית עם זמן

חזרה לנתקל באותה הבהירות בעת שהוא מיוצר

אנו רואים עכשיו שהחידוש של הברית הנצחית סמלו בתורה

בצע משה עלה בצו יהוה בהר סיני

כשראה בני ישראל שמשה התמהמה לחזור ולחשוב שהוא נעלם הפך פגום וחזר לתרגל עבודה זרה למדה במצרים

יהוה אז אמר למשה לחזור אל העם כי זה היה פגום

משה אז במורד ההר עם שני לוחות אבן בזרועותיו וכשהוא רואה את העם לסגוד פסל עשוי זהב לשבור את שני לוחות הברית שנכתבה על ידי האצבע של אלוהים בבסיסו של ההר

אחרי משה להטיף לאנשים ולהעניש את המסיתים של המרד

עולה שוב להר סיני כדי להתחנן הלורד לסלוח עבירה של העם

משה מתחנן אלוהים שהוא עצמו לצעוד קדימה של העם אל הארץ המובטחת

משה אז מגולף שני לוחות אבן כמו הראשונות

ואלוהים כותב עליהם את המילים אשר היו נכתב על לוחות אבן שמשה פרץ

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ

וַיְהִי שָׁם עִם יְהוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים

כאשר הם יוצאים מחורב ישראל שמאל עצמם של קישוטים

וצעדו יהוה בקרבם

זוהי אפוא התוצאה של חידוש הברית יהוה החלה לצעוד בקרב העם

האדון יהושע – ברוך – חידשה את ברית נהיה בשר וטעם מוות

והתוצאה היא אשר יהוה התחיל לצעוד איתנו

רוח הקודש שלו מנחה אותנו כל הזמן

כך כתוב

וְכָל זאת הָיְתָה לְמַלאת אֶת־דְּבַר יְהוָֹה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד הַנָּבִיא לֵאמר

הִנֵּה הָעַלְמָה הָרָה וְילֶדֶת בֵּן וְקָרְאוּ שְׁמוֹ עִמָּנוּאֵל

שתהיה ברור בהוראתו של משיח שהיא לקיים את מצוות אדוני

ללמוד תורתו עוסק בהם לא מתוך חובה אלא מתוך אהבה כנה ואמיתית חיים בענווה

להבין שהוא יהושע הוא צדיק לפני האב ואין אחרות

כי רק הוא בא מהאב והאב נתן לו את כל הדברים

נצח הוא בבריתו של אדוני עם ישראל

מישהו נולד מהרוח משולב הברית נצחי

בנו של אלוהים בא להביא לגברים בעלי רצון טוב בינה שהם חסרים

משום שהתורה היא קדושה

עם הבינה שהמשיח נותן לנו אנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים לשפוט אחרים כי אנחנו כל כך פגומים כמו שהם

אנחנו נשפוט את עצמנו

אנחנו לא יכולים לבצע צדק בגלל שאנחנו לא צודקים

זה מוטל עלינו ואז לסלוח ובוטח ביהוה

הנה מילותיו של המורה

אַל תְּדַמּוּ כִּי בָאתִי לְהָפֵר אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים

לא בָאתִי לְהָפֵר כִּי אִם לְמַלּאת

כִּי אָמֵן אמֵר אֲנִי לָכֶם עַד כִּי יַעַבְרוּ הַשָׁמַיִם וְהָאָרֶץ

לא תַּעֲבֹר יוֹד אַחַת אוֹ קוֹץ אֶחָד מִן הַתּוֹרָה עַד אֲשֶׁר יְקֻיַּם הַכּל

וַיּאמֶר יֵשׁוּעַ אֵלָיו וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָֹה אֱלהֶיךָ בְּכָל־לְבָבְךָ

ובְכָל־נַפְשְׁךָ בְכָל־מַדָּעֶךָ

זאת הִיא הַמִּצְוָה הַגְּדוֹלָה וְהָרִאשׁוֹנָה

וְהַשֵׁנִית דּוֹמָה לָהּ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ

בִּשְׁתֵּי הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה תְּלוּיָה כָּל הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים

contact@comentarioasescrituras.com